משנה: גִּילַּח עַל הַזֶּבַח וְנִמְצָא פָּסוּל תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּילַּח עַל הַחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה וְקָרְבְּנוֹתָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּילַּח עַל הָעוֹלָה וְעַל הַשְּׁלָמִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אוֹתוֹ הַזֶּבַח לֹא עָלָה לוֹ אֲבָל שְׁאָר הַזְּבָחִים עָלוּ לוֹ. וְאִם גִּילַּח עַל שְׁלָשְׁתָּן וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן כָּשֵׁר תִּגְלַחְתּוֹ כְשֵׁירָה וְיָבִיא שְׁאָר הַזְּבָחִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ותטהר. לכשתטהר והלכה כחכמים:
התדמורית. מתדמור היתה:
וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר. כלומר לכשיטהר כדמפרש בגמרא ואותו הזבח שהביא בטהרה א''צ לחזור ולהביא ורבנן לטעמייהו דס''ל כר''ש דאמר לעיל כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים הותר בכל הלכך קודם שנטמא היה ראוי לתגלחת ולא יסתור אותו הזבח אבל שאר הזבחים שהקריב משנטמא ודאי סותר דקרא קפיד שיהו קרבנות נזיר כלן בטהרה:
מתני' רבי אליעזר אומר סתר את הכל. לא כל הימים קאמר דהא לר''א אחר מלאת שבעה הוא דסותר כדאמר בפ''ג אלא סותר כל הקרבנות ור''א לטעמיה דאמר שלא הותר הנזיר לשתות יין אלא אחר כל המעשים כלן אחר הבאת כל קרבנותיו וכשנטמא קודם שהקריב כלן הוי כאלו נטמא שחרית קודם שהקריב שום אחד מהן והקרבן שהקריב הוי כאלו הביאו תוך מלאת:
ואם גילח על שלשתן. אחר שהקריבו שלשתן ונמצא אחד מהן כשר והשאר פסולים תגלחתו כשרה לדברי הכל דהא תנן ואם גלח על אחד משלשתן יצא:
ר''ש. סבר המגלח על עולת נדבה ושלמי נדבה יצא הלכך שאר זבחים עלו לו ויצא מצות גלוח אבל אותו הזבח לא עלה לו דשלא לשמה הוא ולא עלה לבעלים לשם חובה ואין הלכה כר''ש:
גילח על החטאת שלא לשמה. היינו על הזבח ונמצא פסול דחטאת שלא לשמה פסולה ואיידי דבעי למתני על העולה ועל השלמים פלוגתא דר''ש ורבנן תנא נמי על החטאת:
על העולה ויעל השלמים שלא לשמן. תגלחתו פסולה דהואיל ולא עלו לשם חובת עולת נזיר ולשם חובת שלמי נזיר הוה ליה כמגלח על עולת נדבה ושלמי נדבה:
מתני' ונמצא פסול. כגון שנשפך דמו או יצא או נטמא:
תגלחתו פסולה. הואיל ונפסל הזבח שגלח עליו הוה ליה כגלחוהו לסטים דאמרינן לעיל סותר שלשים יום:
וזבחיו לא עלו לו. שאר הזבחים שהקריב אחר תגלחתו הפסולה לא עלו לו דכיון דצריך לסתור עד שיגדל שערו הוי כאלו הקריבן קודם זמנם:
רַב אָמַר. תְּנוּפָה מְעַכֶּבֶת בַּנָּזִיר. וְהָתַנֵּי. תּוֹרַת הַנָּזִיר. בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְנָפַיִם בֵּין שֶׁאֵין לוֹ כְנָפַיִם. דְּאָמַר רַב. בְּנָזִיר שֶׁיֵּשׁ לוֹ. וְתַנֵּי כֵן. הָרָאוּי לִתְנוּפָה תְּנוּפָה מְעַכֶּבֶת בּוֹ. וְשֶׁאֵין רָאוּי לִתְנוּפָה אֵין תְּנוּפָה מְעַכֶּבֶת בּוֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר. 32a שִׁיעוּר מְעַכֶּבֶת בַּנָּזִיר. כִּתְנוּפוֹת וְכִבְהוֹנוֹת שֶׁלַּמְּצוֹרָע. וְהָתַנֵּי. תּוֹרַת הַמְצוֹרָע. בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְהוֹנוֹת בֵּין שֶׁאֵין לוֹ בְהוֹנוֹת. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר. נוֹתֵן עַל מְקוֹמָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תנופה. כדכתיב ונתן על כפי הנזיר מעכבת מלשתות יין. ובין שאין לו כנפים. כפים להניף אלמא אין תנופה מעכבת:
דאמר רב. הא דאמר רב בנזיר שיש לו כפים מיירי ובו תנופה מעכבת וברייתא בשאין לו כפים היא:
שיער מעכבת בנזיר. אם אין לו שיער לגלח מעכבת כתנופות ובהמות של מצורע דמעכבין ואם אין לו בהן יד ובהן רגל אין לו טהרה עולמית:
פתר לה. שמואל האי ברייתא כרבי אליעזר אתיא דאמר בפרק בתרא דנגעים אין לו בהן נותן על מקומן ויצא ושמואל סבר לה כת''ק דהתם דבעינן קרא כדכתיב:
הלכה: עָלַת לוֹ וּלְתִגְלַחְתּוֹ. אִין תֵימַר. לֹא עָלַת לוֹ וּלְתִגְלַחְתּוֹ. אֲפִילוּ זְבָחָייו לֹא עָלוּ לוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. מָהוּ עַל שַׁלְמֵי חֲגִיגָה לְגַלֵּחַ כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אוֹתוֹ הַזֶּבַח לֹא עָלָה לוֹ אֲבָל שְׁאָר כָּל הַזְּבָחִין עָלוּ לוֹ. וַאֲפִילוּ שְׁחָטָן לֹא כְשַׁלְמֵי נְדָבָה הֵן. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ עַל שַׁלְמֵי נְדָבָה כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בַּר אָבוּן אָמַר. רַב אָדָא בַּר אֲחָה וְרִבִּי יוֹחָנָן. רַב אָדָא בַּר אֲחָוָה צְרִיכָא לֵיהּ. וְרִבִּי יוֹחָנָן פְּשִׁיטָא לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבי יוסי בר בון אמר. לא רבי יוחנן הוא דבעי ליה הכי אלא רב אדא בר אחא ורבי יוחנן פליגי בזה לרב אדא צריכא ליה דאיהו הוא דקא בעי ליה הך בעיא אבל לרבי יוחנן פשיטא ליה דמגלח על שלמי נדבה לר''ש:
ולא מתניתא היא. ומאי קמיבעיא ליה דהא לר''ש אותו זבח לא עלה לו ואפי' שחטן לא כשלמי נדבה הן שהרי אם גילח על השלמים שלא לשמן לא הוו אלא נדבה כדאמרינן בריש זבחים כאשר נדרת לה' אלהיך נדבה אם כמו שנדרת עשית נדר ואם לאו נדבה וקאמר ר''ש דשאר זבחים עלו לו ותגלחתו כשרה וא''כ זאת אומרת שמגלח על שלמי נדבה כר''ש:
מהו על שלמי חגיגה לגלח כר''ש. לדברי ר''ש מהו שיגלח על שלמי חגיגת נדבה שלו:
אין תימר. דאי לא תימא הכי אלא לא עלה לו לתגלחתו א''כ אפילו זבחיו לא עלו לו דכיון דתגלחתו פסולה צריך לגלח פעם אחרת אחר ל' יום וצריך להביא קרבנותיו בשעת התגלחת למאי נ''מ עלו לו זבחיו אלא ודאי תגלחתו כשרה:
גמ' עלת לו ולתגלחתו. אדברי ר''ש קאי דאמר שאר הזבחים עלו לו ומפרש הש''ס דעלת נמי לתגלחתו קאמר ותגלחתו כשרה:
משנה: מִי שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים וְנִיטְמָא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתָיו וְיִטְהַר. אָֽמְרוּ לוֹ מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּדְמוֹרִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים וְאָֽמְרוּ לָהּ בִּתָּהּ שֶׁהִיא מְסֻכֶּנֶת וְהָֽלְכָה וּמְצָאֲתָהּ שֶׁמֵּתָה וְאָֽמְרוּ חֲכָמִים תָּבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהַר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ותטהר. לכשתטהר והלכה כחכמים:
התדמורית. מתדמור היתה:
וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר. כלומר לכשיטהר כדמפרש בגמרא ואותו הזבח שהביא בטהרה א''צ לחזור ולהביא ורבנן לטעמייהו דס''ל כר''ש דאמר לעיל כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים הותר בכל הלכך קודם שנטמא היה ראוי לתגלחת ולא יסתור אותו הזבח אבל שאר הזבחים שהקריב משנטמא ודאי סותר דקרא קפיד שיהו קרבנות נזיר כלן בטהרה:
מתני' רבי אליעזר אומר סתר את הכל. לא כל הימים קאמר דהא לר''א אחר מלאת שבעה הוא דסותר כדאמר בפ''ג אלא סותר כל הקרבנות ור''א לטעמיה דאמר שלא הותר הנזיר לשתות יין אלא אחר כל המעשים כלן אחר הבאת כל קרבנותיו וכשנטמא קודם שהקריב כלן הוי כאלו נטמא שחרית קודם שהקריב שום אחד מהן והקרבן שהקריב הוי כאלו הביאו תוך מלאת:
ואם גילח על שלשתן. אחר שהקריבו שלשתן ונמצא אחד מהן כשר והשאר פסולים תגלחתו כשרה לדברי הכל דהא תנן ואם גלח על אחד משלשתן יצא:
ר''ש. סבר המגלח על עולת נדבה ושלמי נדבה יצא הלכך שאר זבחים עלו לו ויצא מצות גלוח אבל אותו הזבח לא עלה לו דשלא לשמה הוא ולא עלה לבעלים לשם חובה ואין הלכה כר''ש:
גילח על החטאת שלא לשמה. היינו על הזבח ונמצא פסול דחטאת שלא לשמה פסולה ואיידי דבעי למתני על העולה ועל השלמים פלוגתא דר''ש ורבנן תנא נמי על החטאת:
על העולה ויעל השלמים שלא לשמן. תגלחתו פסולה דהואיל ולא עלו לשם חובת עולת נזיר ולשם חובת שלמי נזיר הוה ליה כמגלח על עולת נדבה ושלמי נדבה:
מתני' ונמצא פסול. כגון שנשפך דמו או יצא או נטמא:
תגלחתו פסולה. הואיל ונפסל הזבח שגלח עליו הוה ליה כגלחוהו לסטים דאמרינן לעיל סותר שלשים יום:
וזבחיו לא עלו לו. שאר הזבחים שהקריב אחר תגלחתו הפסולה לא עלו לו דכיון דצריך לסתור עד שיגדל שערו הוי כאלו הקריבן קודם זמנם:
משנה: כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר אֵינָן מִיטַּמְּאִין בִּקְרוֹבֵיהֶן. הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וּמָֽצְאוּ מֵת מִצְוָה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִטַּמָּא כֹהֶן גָּדוֹל וְאַל יִטַּמָּא נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יִטַּמָּא נָזִיר וְאַל יִטַּמָּא כֹהֶן גָּדוֹל. אָמַר לָהֶן רִבִּי אֱלִיעֶזֶר יִטַּמָּא כֹהֶן שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ וְאַל יִטַּמָּא נָזִיר שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ יִטַּמָּא נָזִיר שֶׁקְּדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת שָׁעָה וְאַל יִטַּמָּא כֹהֶן שֶׁקְּדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שקדושתו קדושת שעה. ולא משכחת ביה קדושת עולם כדמפרש בגמרא:
היו מהלכין בדרך. לאו דוקא בכהן גדול פליגי דהוא הדין בכהן הדיוט עם הנזיר נמי פליגי דחד טעמא הוא:
מתני' כהן גדול ונזיר אינן מיטמאין בקרוביהן. אבל מיטמאין למת מצוה דדרשינן לאביו ולאמו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה:
כֵּן הִיא מַתְנִיתָא. יִטְהַר וְיָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתָיו. כֵּן הִיא מַתְנִיתָא. תִּטְהַר וְתָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
סליק פירקא בס''ד
כן היא מתני' יטהר ויביא. דהא דקתני יביא שאר קרבנותיו ויטהר שלא כסדר הוא דהא צריך להביא קרבנותיו בטהרה אלא לכשיטהר יביא שאר קרבנותיו וכן בסיפא תטהר בתחלה ותביא שאר קרבנה:
הלכה: מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר. לֹא סָתַר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. סוֹתֵר כָּל קָרְבְּנוֹתָיו. פְּשִׁיטָא דָּא בְלֹא נִיטְמָא כָּשֵׁר. לֹא בְדָא כָשֵׁר וְאַחַר כָךְ נִיטְמָא. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. 32b וְלֹא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר שַׁמּוּתִּי הוּא. דְּתַנֵּי. נָזִיר וּמִירֵט. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. צָרִיךְ לְהַעֲבִיר תַעַר עַל רֹאשׁוֹ. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵין צָרִיךְ לְהַעֲבִיר תַעַר עַל רֹאשׁוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ב''ש אומרים צריך להעביר תער. כלומר צריך ואין לו תקנה שהרי אין לו שער וס''ל תגלחת מעכבת:
נזיר ומירט. ממורט שאין לו שער:
ולא רבי אליעזר היא. ולא אליבא דר''א אנן קיימין ור''א שמותי הוא כלומר מתלמידי בית שמאי וס''ל דתגלחת מעכבת בנזיר ואחר כל המעשים כלן הוא דהותר הנזיר והלכך סותר קרבנותיו שהקריב כדפרישית במתני':
פשיטא דא בלא נטמא כשר. קס''ד דלר''א אין תגלחת מעכבת ומאן דס''ל אין תגלחת מעכבת ס''ל נמי דאין כל הקרבנות כלן מעכבין דאחר מעשה יחידי אם הקריב קרבן אחד ואע''פ שעדיין לא גלח הותר הנזיר בכל והיינו דמקשה דהא פשיטא הוא דא דבשלא נטמא זה כשר הוא וכבר הותר בכל אחר שהקריב קרבן אחד דהשאר למצוה הן ולא לעכב וא''כ לא בדא כשר ואחר כך נטמא בתמיה וכי לא הוי זה הנזיר כמי שכבר כשר הוא ונטמא אח''כ דאע''פ שאינו ראוי עכשיו לגלוח הא תגלחת אינה מעכבת ואמאי סותר הקרבן שהקריב דבהכשר הוי:
וכא הוא אמר אכן. סותר את הכל ומשני רבי יוחנן דסותר כל קרבנותיו קאמר כדפרישית במתני':
תמן. בפ''ג הוא אומר לא סתר אלא ל' ורישא דמילתיה דר''א דהתם נקט נטמא ביום מלאת סותר שלשים ולאו דוקא הוא דהכא לאחר מלאת ולא סתר אלא שבעה לר''א:
גמ' מחלפא שיטתיה דר''א. דקס''ד סותר כל הימים קאמר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source